"כי יום הכיפורים הוא לכפר עליכם לפני ד' אלוקיכם" (ויקרא כג, כח)! יום עילאי זה הוא יום של חיבור ושל קישור בינינו לריבונו של עולם שבוחר ואוהב את ישראל. יום הכיפורים הוא יום מיוחד גם לישראל וגם לקדוש-ברוך-הוא.
לישראל – מפני היותו יום טוב, כדברי המשנה: "לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים וכחמישה עשר באב…" (תענית ד, ח). וההסבר בדברי רבותינו ליום טוב של כיפור הוא: "שהוא יום סליחה ומחילה לישראל, יום שניתנו בו לוחות (הברית)" (פתיחתא למדרש איכה). ביום זה ישראל יכולים להגיע למדרגת נקיות וטהרה גדולה ולכפרה גדולה: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ד' תטהרו" (ויקרא טז, ל). "קבע לנו הקדוש ברוך הוא יום אחד בשנה שהוא יום סליחה וכפרה, והוא יום הכיפורים, והוא יום שנתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל, ואמר למשה 'סלחתי כדבריך' (מדרש אגדה אחרי מות טז).
ולד' – לד' יום כיפור הוא יום מיוחד ומזומן מאז ברא את עולמו. ודרשו רבותינו על הפסוק: ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" (בראשית א, ה): "'ויהי ערב' -אלו מעשיהן של רשעים, 'ויהי בקר' -אלו מעשיהן של צדיקים, 'יום אחד' -שנתן להם הקדוש ברוך הוא יום אחד. ואיזה? זה יום הכפורים" (בראשית רבה בראשית ג). ומהו המיוחד ביום הזה שברא הקב"ה? שאין השטן מקטרג בו (ויקרא רבה בהר לד). כוחות הרוע אין להם שליטה ביום הזה. הוא כולו לד'. לד' לבדו. "אם תשיב משבת רגליך… לכבוד ד' מכובד" (ישעיה נח, יג)- "וקראת לשבת עונג – זו שבת בראשית, ולקדוש ה' מכובד – זה יום הכפורים" (ויקרא רבה אחרי מות כא).
ומכאן לשילוב המקודש. יום גדול הוא יום הכיפורים לד' ולישראל, ובו שיא של דבקות של כל אחד מישראל ושל הכלל כולו בד' אלוהיו. היום המיוחד הזה הוא לטהרה ולקוממיות של ישראל, ולדבקות ואחדות בו יתברך. ביום הזה, המוקדש כולו לענייני הרוח – לתשובה של תיקון ולתשובה של התקדמות וקבלה לעתיד – כאשר הגוף וצרכיו לא מקבלים ביטוי בדברים בסיסיים ושגרתיים על ידי הימנעות בחמישה עינויים, היחיד והכלל מתעלים לקרבה אל ד' ולהתייחדות מיוחדת אתו. וממנו שואבת הנשמה כוחות רוחניים גדולים לכל השנה כולה.
"ימים יוצרו לו אחד בהם" (תהילים קלט, טז) – "ר' יהושע אומר: 'ולו אחד בהם' – מימים שברא הקדוש ברוך הוא בחר לו אחד מהם, ואיזה הוא? זה יום הכפורים, שנאמר: 'הלא זה צום אבחרהו'" (ישעיה נח, ו).
ויהי רצון שנזכה להתקדש ביום המקודש הזה היחיד ומיוחד, ויחתום ד' את קרבתנו אליו, ונחתם כל ישראל לחיים טובים ולשלום, כפי שאנחנו ראויים וצריכים, אמן!
מדרש תנחומא (בובר) פרשת בראשית סימן כח
ד"א (ולא) [ולו] אחד בהם, זה יום השבת, שנאמר על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו (שמות כ יא). ד"א גלמי ראו עיניך. שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון כל הדורות ונתנם בספרו, שנאמר זה ספר תולדות אדם.
