ראשי›כללי›כי תישא אדר א' תשע"ו – אשר שם הזהב / אבי רט
כי תישא אדר א' תשע"ו – אשר שם הזהב / אבי רט
22:51סגור לתגובות על כי תישא אדר א' תשע"ו – אשר שם הזהב / אבי רטטלי ביד רמה
בס"ד
לעם היהודי יש רומן ארוך עם הזהב. כנראה שלא בכדי שימש היסוד הכימי המתכתי הזה שאינו מתקשר כימית ליסודות אחרים, מקור לעושר ושמחה מצד אחד, ומקור לתאוות, לצרות ולשחיתות מצד שני.
עד כדי כך סינוור הזהב את רואיו שפעמים זוהרו וערכו גרם להם להמיר אלוקי אמת באלוהי זהב ובעגל זהב, ואולי משום כך נזקקה התורה לפסוק מיוחד המזהיר ממנו: "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם".
המין האנושי נמשך ומתפתה לזהב. יש בו משהו הגורם לבני האדם לרדוף אחריו עד קצווי עולם, לחפש אותו בקצווי תבל, לסחור בו, ואף להתמכר אליו.
ובצד הזהב- השחיתות, תאוות הבצע, השוחד, הגניבה, ההימורים וההתמכרות. יש בו משהו המעוור עיני פקחים ומסלף דברי חכמים. אפשר לדבר גבוהה גבוהה על רווחים כלכליים , ושגשוג תיירותי, ועל הבחירה החופשית של בני האדם, אך בפועל תמיד בצד תעשיית ההימורים שכל עניינה הוא המרדף אחרי הזהב, פעלה תעשייה של זנות, שוחד, התמכרות, שחיתות והפקרות. זה כנראה יצר לב המין האנושי המסתנוור מהמתכת הזו.
אמרו לי מביני ענין, שבבתי הקזינו המכובדים ,הגדולים והמפוארים בעולם, במכוון ובמתוכנן אין שני דברים- אין חלונות ואין שעונים. זאת על מנת שהמהמרים יאבדו כל תחושה של זמן ומקום, לא ידעו כמה זמן עבר, האם לילה או יום, וכך יאבדו שליטה, ויסחפו אל תוך שאול ההתמכרות. ומכיוון שבסופו של דבר כולם מפסידים את כספם ורכושם, והחובות רק תופחים, האשליה על רווחים גדולים מידיים משתקת כל היגיון ושכל, הבור הכלכלי והנפשי רק מעמיק, והרדיפה אחרי הממון רק מתעצמת וגורמת לאובדן שליטה ודרך- ומכאן הדרך להתמכרות ועבריינות קצרה, וכמעט הכרחית.
כמה חוכמה ועומק יש בדברי המשנה המסמנת לנו את האנשים הפסולים לעדות: "אֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין- הַמְשַׂחֵק בַּקְּבְיָא [בקוביה], וּמַלְוֵי בָרִבִּית, וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים, וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית, וַעֲבָדִים".
ומה המכנה המשותף לכל פסולי העדות הללו ? עונה על כך רבי עובדיה מברטנורא: " ולפי שנחשדו כל אלו לעבור על דת מחמת ממון, חשדום להיות מעידים שקר על שוחד".
לא רק שאין ברכה בכלכלה הבנויה על בתי קזינו והימורים, אלא פוטנציאל ההשחתה הערכית, החברתית, הכלכלית והמוסרית הוא אדיר.
אולי במקום להשקיע בתעשיית הימורים שכל ענינה תאוות הזהב והשחתת הכסף, הנפש והמידות, נכון יותר תעשה המדינה אם תשקיע בחינוך הדור לערך היהודי של 'איזהו עשיר – השמח בחלקו".