פרשת אמור – מצוות מקדשות / הרב שלמה כהן דוראס

בברכות שלפני קיום המצוות אנו מברכים, כתקנת רבותינו: "אשר קידשנו במצוותיו, וציוונו…", ואז מקיימים את המצוות עצמה. אנחנו מדגישים בזה שהמצוות משפיעות עלינו בעומק הנשמה ומרוממות אותנו לדרגת קדושה, קדושים. בחלק מהמצוות אנו גם מבינים במקצת מדוע, בחלקן אנחנו מסתפקים ברמזים או מסרים כלליים בלבד ובחלקן אין אנו אפילו חלקיות של הבנה ותפיסה. המשותף לכולן על כל פנים הוא, שהן מקדשות את חיינו החומריים ונעלה אותם למדרגה של חיים רוחניים.  הקב"ה נתן לנו מצוות כדי שנקדש את חיינו, וכדברי רבותינו במדרש על הפסוק "מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא" (איוב מא, ג): "מי קלס לפני עד שלא נתתי לו נשמה? מי מלל לשמי עד שלא נתתי לו בן זכר? מי עשה לי מעקה עד שלא נתתי לו גג? מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית? מי עשה לי סוכה עד שלא נתתי לו מקום? מי עשה לי לולב עד שלא נתתי לו דמים? מי עשה לי ציצית עד שלא נתתי לו טלית? מי הפריש לפני פאה עד שלא נתתי לו שדה? מי הפריש לי תרומה עד שלא נתתי לו גורן? מי הפריש לפני חלה עד שלא נתתי לו עיסה? מי הפריש לפני קרבן עד שלא נתתי לו בהמה?, זהו שכתוב (בפרשתנו): 'שור או כשב או עז' (ויקרא רבה כז, ב). את כל החיים, לפרטי פרטיהם, נתן לנו ד' – ועל גביהם ציווה עלינו את המצוות לקדשם.

חלק מהכוונה לפני קיום המצווה, מעבר לכוונה הכללית אותה דרשו חכמים כדי שלא תהפוך המצווה ל"מצוות אנשים מלומדה", היא המחשבה והכוונה הפרטית עליה. מה המצווה אומרת לי? ובמה היא משפיעה עלי במחשבתי, במידותיי, במעשי? חכמים במדרשיהם נתנו לנו כיווני מחשבה כלליים, ועלינו להתבונן בדבריהם ולהמשיך את דרכיהם.

כמשל: התורה מצווה בפרשתנו שאת הקורבנות מביאים משור או כבש או עז. ברגישותם המוסרית למדו רבותינו: "והאלהים יבקש את נרדף (קהלת ג, טו) – מכל מקום והאלהים יבקש את נרדף… לעולם הקדוש ברוך הוא תובע דמן של נרדפין מן הרודפין", וכאן מרבה המדרש להדגים זאת: "תדע לך שכן הוא, שכן הבל נרדף מפני קין ובחר הקדוש ברוך הוא בהבל… יעקב נרדף מפני עשו ובחר הקדוש ברוך הוא ביעקב… יוסף נרדף מפני אחיו ובחר הקדוש ברוך הוא ביוסף… דוד נרדף מפני שאול ובחר הקדוש ברוך הוא בדוד… ישראל נרדפין מפני האומות ובחר הקדוש ברוך הוא בישראל, שנאמר (דברים יד): 'ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה'. רבי אליעזר ב"ר יוסי בן זמרא אמר: אף בקרבנות כך אמר הקדוש ברוך הוא: 'שור נרדף מפני ארי עז נרדף מפני נמר כבש מפני זאב לא תקריבו לפני מן הרודפים אלא מן הנרדפין, זהו שכתוב: 'שור או כשב או עז כי יולד'" (ויקרא רבה כז, ה).

יהי רצון שנתעלה ונקיים את המצוות בהבנה ובכוונה הרצויה לפניו יתברך, ונתקדש יותר ויותר בתורה ובמצוות בחיינו מתוך בריאות ושמחה, אמן!

השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.