בס"ד
בס"ד
הפרשה שלנו עוסקת ב "אור חדש" במצווה של העלאת הנרות במנורה
מה הקשר בין העלאת האור לבין חנוכת המשכן?
מסביר רש"י: "לפי שכשראה אהרון חנוכת הנשיאים חלשה דעתו כשלא היה יכול להיות עמהם בחנוכה. לא הוא ולא שבטו. אמר לו הקב"ה: חייך! שלך גדולה משלהם, שאתה מוליך ומיטיב את הנרות".
שבט לוי והכוהנים לא השתתפו בחנוכת המשכן. עצבות גדולה נפלה עליהם על כך שלא זכו להיות בין מביאי הקרבנות. קשה מאד לא להיות חלק מכל השמחה הגדולה. הם הרגישו תלושים מהחוויה. מנותקים מהעשייה הקסומה של חנוכת המשכן. מנחם אותם הקב"ה-נכון , לא הבאתם קרבן כמו כולם אבל התפקיד שלכם ככוהנים הוא משמעותי יותר. ובעיקר המצווה של המנורה ! שלא כמו הקרבנות שלאחר חורבן המקדש הם התבטלו- המנורה היא גם במשכן, המנורה שתמשיך ותתקיים תמיד בהדלקת נרות חנוכה. וזיהו הדבר היחיד שנשתמר מהעבודות בבית המקדש גם אחרי שחרב. מכאן שעשייתם מיוחדת בכך שתמשך גם בעתיד וגם אנחנו היום חווים מצוה זו בחג החנוכה. מה ניתן ללמוד מהנרות? מהמצווה היומיומית של הכוהנים במקדש?
ראשית-הפעולה הנזכרת בפרשה היא העלאת הנר וזה שם הפרשה-בהעלותך ולא בהדליקך, הדלקה היא יצירת האש וזהו! העלאה אומר רש"י-"עד שתהא שלהבת עולה מאליה". זו פעולה יותר מתמשכת ובטוחה. כשמדליקים נר הוא הרבה פעמים כבה. אבל העלאה מסתיימת רק כשהשלהבת עולה בכוחות עצמה. וכך גם בנושאי חינוך.
צריך ליצור את הזיק-את הברק בעיניים אצל התלמידים ולהמשיך בהדלקה עד שהשלהבת תעלה מעצמה ולא בגלל שאנחנו מדליקים אותה. איזה הבדל יש בדברים שלאט לאט התחברנו אליהם לעומת דברים שהנחיתו עלינו. כשהשלהבת עולה מאליה-כבר קשה לכבות אותה והנר-כל זמן שהנר דולק-אפשר לתקן.
כך גם הנפש של האדם. כל זמן שהאדם חי-הוא יכול להמשיך ולהתקדם ולהשתפר. יחודו של הנר אינו רק בפעולה הנעשית בו אלא גם בהנאה ממנו-הנר יש בו נתינה אינסופית מנר אחד אפשר להדליק עוד ועוד נרות ואפשר להמשיך הלאה ולתת ולתת את הנשמה ואת הלב..! ואידך זיל גמור…
ומעיסוק באור, הפרשה ממשיכה לניגון, ומתארת את החצוצרות שמשה היה צריך לעשות לו. 2 חצוצרות מזהב. היו להן מספר תפקידים וכל פעם השתמשו בצליל אחר שממנו יכלו לדעת למה הריעו בחצוצרות, המטרות היו לאסוף את העם להודעות חשובות, להודיע על מלחמה ולכנס את העם בחגים.
כמה היה הכול שונה כשלא היו אמצעי התקשורת שאנחנו מכירים כיום…. מעניין כמה זמן היה לוקח עד שכל העם קיבל את ההודעה. הרי מדובר במיליוני אנשים?!
והחצוצרות לא עברו ממנהיג אחד לשני. למשה היו החצוצרות שלו ויהושוע אחריו היה צריך לעשות את החצוצרות שלו. למה אי אפשר להעביר…? את ההסבר אפשר למצוא בדברים של רבי נחמן מברסלב "דע לך-שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד משלו"
אז אם לכל רועה יש את הניגון שלו – הרי שכל אחד צריך את החצוצרה שלו עם הסגנון המוסיקלי שלו כדי שיוכל לרעות בסגנונו את העם ועי"כ תהא זו ההנהגה המעולה ביותר.
ובני ישראל יוצאים למסע. לפי אותו סדר שתיארנו בפרשת במדבר. ומשיצאו למסע-משה מבקש מיתרו חותנו שיצטרף אליהם למסע, למה זה כל כך חשוב למשה שיתרו יבוא איתם? הוא מנמק את זה בביטוי "והיית לנו לעיניים…." מה המשמעות של זה-מה הוא יראה בשבילם? אכן יתרו יכול לפתוח לעם ישראל את העיניים מי כיתרו שבחר להצטרף לעם ישראל יכול לשמש דוגמא של אהבת ה', הוא גם יכול להיות לעיניים ולהאיר את עיני העמים האחרים על חשיבות עם ישראל הוא הסמל של מי שהולך נגד הזרם! ומצליח הוא הולך אחרי האמת הפנימית שלו-ומצליח בגדול כמה חכם משה. כמה טוב הוא מכיר את העם.
כי מיד אחרי הפנייה ליתרו-העם מתחיל להתלונן…. בפרק י"א הם אומרים-
"זכרנו את הדגה ואת הקישואים שהיו לנו במצרים… ועתה נפשנו יבשה."
איזה זיכרון מעוות!! הרי עבדות הייתה להם שם, אוכל בקושי היה
אבל כשרוצים להתלונן ולהשמיץ אז הרע נהיה טוב והטוב נהיה רע.
האור נהיה חושך והחושך נהיה אור-פשוט עיוות המציאות כדי להצדיק את הטיעון שלהם. הרי האמת היא שכמה טוב להם עכשיו- מן מהשמיים , בגדים- מים –הכל ה' נותן להם. ולא רק על כמה טוב במצרים הם מתלוננים אלא יש תלונה חדשה, אחר כך הם מתלוננים שאין להם בשר ומשה צועק אל ה': תעזור לי!!! והקב"ה משיבו "אספה לי 70 איש מזקני ישראל". מה הקשר? הם רוצים בשר ואתה רבש"ע מציע לי להביא להם רבנים?! תפתח שולחן….. מה הקטע? כן, הקב"ה הבין היטב מה היה הקושי האמיתי שלהם? הקושי שלהם היה-קושי אמוני-רוחני, הם לא צריכים אוכל גשמי אלא מזון רוחני, קצת לימודי יהדות, קצת תורה וזה מה שימלא את ליבם ויהווה תשובה לתלונות שלהם. והפרשה מסתיימת בסיפור על מרים שדיברה לשון הרע על משה ועל כך היא נענשת. היא נהייתה מצורעת והייתה צריכה להיות שבעה ימים מחוץ למחנה.
לימוד גדול יש לנו על החומרה הרבה שבה רואה התורה את החטא של לשון הרע
ולימוד נוסף יש באירוע הזה שמחמם את הלב, כל העם חיכה לה במדבר שבעה ימים עד שהיא תוכל להצטרף אליהם. זה לא פשוט סתם להתעכב במדבר. אבל העם עשה זאת מתוך הכרת הטוב היא מרים-שמרה על משה אחיה שהיה תינוק בתיבה במסירות אין קץ, דאגה לו לאישה מינקת ולכל מחסורו. היא מרים שהנהיגה את נשות ישראל בחכמה בתבונה ובאמונה גדולה, היא מרים שבהנהגתה המופלאה הצליחה להביא לכך שנשות ישראל לא היו שותפות לחטא העגל ובכוח הנהגתה זכו להיכנס לארץ. ראויה היא מרים שמתוך הכרת הטוב , יחכו לה כולם עד שתוכל להצטרף אליהם. מי כעמך ישראל-עם שיודע להתלונן ובמקביל יודע גם להכיר טובה.
איזה עם מרתק. מי ייתן ונשכיל תמיד להוציא רק את הטוב שבנו ובלי חשבון-כמו הנר.
שנזכה להעלות אורות רבים בליבנו ובליבות הסובבים אותנו
שנדע להכיר טובה ולהיות לעיניים-כשצריך!
שבת שלום ומבורכת
שבת שיעלה בה הרבה אור בביתנו
שבת עם הרבה שמחה והנאה מכל מה שיש !