פרשת דברים – מיכל קוברסקי – לנגר הלימוד לע"נ בעלה דרור אליהו בן יוסף לייב.

בס"ד

הגענו לחומש החמישי!!!

וכמו לחומשים הקודמים גם לחומש זה יש שני שמות והוא נקרא גם "משנה תורה".

משה חוזר בחומש הזה על כל מה שהיה הוא חוזר על דברים שנאמרו ושונה אותם – אומר אותם שוב כדי שתהיה הפנמה מליאה… החומש הזה עוסק למעשה ב -38 ימים אחרונים במדבר. 38 ימים בלבד נותרו לסוף המסע. 40 שנות נדודים מגיעות לסיומן ועוד כחודש וחצי-נכנסים לארץ המובטחת!!! משה נפרד מהעם הכל כך אהוב עליו, מהעם שהוא מסר למענו את נשמתו במסירות אינסופית, באהבה גדולה לאורך כל הדרך. מאז הוא נחשף אליהם כשהוא היה בארמון פרעה כנער משה קשר את גורלו בגורלם. לא תמיד הייתה הדדיות ביחסים. לא פעם העם כעס על משה – מתוך המצוקה שלהם התלונן על הרבה דברים – למרות שמשה לא היה אשם. אבל לא מנהיג כמשה ישבר, הוא כל הזמן עשה למענם ועמד לא פעם במצב של מו"מ עם רבש"ע בשביל עם ישראל גם כשזה לא היה נוח. אבל כזה הוא משה. בסיכומה של תקופה מעניין מה בוחר משה להגיד לעם? משה מתחיל בפרשה שלנו בהעלאת זיכרונות – נגיעה בחוויות המשותפות, על המקומות שהיו בהם, על ההתרחשויות במקומות האלה והיו הרבה…..

משה מנצל את מפגש הפרידה הזה כדי להוכיח את עם ישראל על הדברים הלא טובים שהיו כדי שיפיקו לקחים, הכל ברגישות ועדינות רבה. בפתחה של הפרשה מקומות רבים מוזכרים, אלו מקומות שהם ציוני דרך בהליכה שלהם במדבר. "בערבה מול סוף בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב" ובכל מקום המון היסטוריה מקופלת. פארן-חטא המרגלים, די זהב – רמז לעגל הזהב, תופל ולבן – רמז לתלונה שלהם על המן שאמרו עליו שהוא לבן וחסר טעם. והתוכחה – רק ברמז… כי המטרה של משה היא לא לפגוע בהם… לא לסגור חשבונות… המטרה שלו היא לחנך אותם – להביא אותם להבנות אמתיות וישרות על מצבם ואת זה משיגים רק בדרכי נועם . באהבה ובמילה טובה… כמה כבוד הוא רוכש להם? איזה מנהיג בלי פוזות ובלי גינוני כבוד ופולטיקות. בגמרא נאמר "ראויות היו התוכחות להיאמר מפי בלעם (שלא היה מחובבי ציון…) והברכות מפי משה" אבל במציאות ראינו שבלעם מברך אותם ומשה מוכיח אותם! וממשיכה הגמרא "אילו הוכיחם בלעם היו ישראל אומרים שונא מוכיחנו. (ובטח שהוא נגדנו..) ואילו בירכם משה היו עובדי אלילים אומרים: אוהבן ברכן (הוא משוחד…) אמר הקב"ה יוכיחן משה אוהבם ויברכן בלעם שונאם כדי שיתבררו הברכות והתוכחות ביד ישראל. איזה חוכמה אלוקית. לא חשוב רק מה אומרים אלא גם מי אומר. ברור שאם מישהו שאוהב אותך והוא מוכיח אותך זה ממקום של לעשות לי טוב. אשרי מי שיש לו חברים שאומרים לו את האמת. ואף מעבר לכך, אשרי מי  שהוא מוכן לשמוע את האמת. נאמר במשלי "אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויואהבך". איזה אבחנה יפה בין לץ וחכם בהקשר של נכונות ופתיחות לשמוע תוכחה. כי באמת מה מקדם אותנו בחיים אם לא חיזוקים חיוביים?! אבל גם תוכחות כשצריך. כשזה נאמר כמו שמשה רבנו אומר – זו בוודאי חוויה בונה. יש נכונות לשמוע, כזה היה היחס בין עם ישראל ומשה – עתה לקראת פטירתו של משה, משה ממשיך ומעלה גם כמה אירועים באופן מפורש ומעניין מה הם האירועים שנבחרו? היינו מן הסתם חושבים על מתן תורה, בקיעת ים סוף כאירועים משמעותיים ביותר, אבל משה בוחר אחרת…. הוא בוחר בנושא של מינוי שופטים בחטא המרגלים וכיבוש עבר הירדן. למה דווקא באירועים אלה בוחר משה?

אפשר לחבר את זה אולי למשנה במסכת אבות שאומרת "על שלושה דברים העולם קיים: על הדין על האמת ועל השלום". זה הבסיס לתשתית היציבה של עם ישראל וכדי להגיע לזה צריך מנהיגות משפטית ששלושת היסודות האלה הם הבסיס שלה. צריך גם שנבין מה אנחנו עושים כאן בארץ – בניגוד למרגלים שטעו בגדול. גם זה חלק מעניין הדין אמת ושלום וצריך גם להבין איך להתנהל עם העמים שסביבנו, אנחנו לא חיים בוואקום. משה מכין את בני ישראל לתובנות אמיתיות בעניינים אלה, מנהיגות ישרה וטובה. אמונה בזכותנו על הארץ המובטחת ויחס נכון לעמים מסביב. "אם תרצו-אין זו אגדה" פשוט – גן עדן !! מי ייתן ואמן!! השאלה רק איך מממשים את כל המציאות האחרת הזו? מצוות רבות עוזרות לנו לממש את החזון המופלא הזה וגם במצוות עוסק החומש הזה. משה חוזר ומסביר את המצוות לבנ"י – כדי שלבטח יבינו ויזכרו כולם. מעניין שבחומש בו פתחנו – חומש דברים , אין שום מצווה שקשורה בלויים.

ואומר הרב הירש שמה שמאפיין את הלויים זו החריצות והזריזות שלהם. כמו שהיה עם המקל של אהרון בפרשת קורח…. הם דוגמא מצוינת לעם ישראל בזריזות שלהם וההתמסרות שלהם למטרה שיועדה להם. לכן כמו שראינו בפרשה הקודמת הם קיבלו ערים בין כל השבטים כדי שישפיעו עליהם אבל לחזור על המצוות שלהם אין צורך. הדגש במצוות שבחומש הזה הן מצוות שקשורות במצב החדש בארץ. המון מצוות חברתיות – עזרה לזולת. כי בארץ אין יותר מן ומים וכל מה שצריך בחינם אלא צריך להתחיל להתאמץ ומן הסתם יהיו אנשים שלא יהיה להם דברים בסיסיים וצריך לעזור להם. כמה אהבה יש בהנהגתו של משה עד לרגע האחרון…

השבת נקראת "שבת חזון" על שם ההפטרה שמתחילה כך. הפטרה שנקראת תמיד בשבת שלפני תשעה באב, הפטרה שעוסקת בבגידה של עם ישראל בקב"ה. מנהיגות מושחתת שבסופו של דבר גורמת לחורבן הבית שבגללו נקבע צום תשעה באב. שנאת חינם – שהביאה לחורבן. שנאת חינם בין אנשים בחברה. ובחברה לא היו אנשים שיעצרו את גלי השנאה שהביאה לרע מכל. אנחנו – דור שלא זכה לבית המקדש. אומרים חכמים שכל דור שלא נבנה בימיו בית המקדש כאילו נחרב בימיו. כי כנראה עוד לא תיקנו את החטא של החורבן. יש בנו עדיין את הנגע של שנאת חינם. חזון ישעיהו וחזונו של משה לעם ישראל הם כמגדלור לנו דור הגאולה .

"ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה"

 שבת שלום!

שבת מבורכה בחיים של "והאמת והשלום נאהב" 

מיכל

 

התגובות סגורות