אחד מיסודותיה של האמונה היהודית היא שהקב"ה נמצא ומשגיח (י"ג עיקרי אמונה של הרמב"ם). הקב"ה ברא את העולם, ומאז גם משגיח ועוקב אחר התנהלותו והתקדמותו. יתר על כן, הוא מוביל את התפתחותו וקידומו. לימדונו רבותינו, שהדבר נכון הן במישור הכלל עולמי והלאומי, והן במישור הפרטי. ההשגחה אינה רק על מה שקורה בעולם בכלל ועל מהלכי ההיסטוריה, כי אם גם על קורות האדם הבודד הפרטי. ההסתכלות המקיפה של אלוה, כל יכול, היא מעבר לכל השגה אנושית חומרית, ועל כן קשה לנו להבינה ולהסבירה. אולם חז"ל לימדונו כי אלוה אשר "אינו גוף ולא דמות גוף" לו, שגם הוא מיסודי האמונה הישראלית (רמב"ם שם), יכול להביט בלא גבולות של זמן ומקום, שלא כמבט האנושי המוגבל.
האמונה הזו, שהיא יסוד ובסיס ראשון, כוללת גם את העובדה שהקב"ה מתערב ומתעניין ביצוריו. הוא גם דואג להם ומספק את צרכיהם לפי הבנתו העליונה, אף שפעמים רבות אינה מובנת לנו. הידיעה כי "טוב ד' לכל ורחמיו על כל מעשיו" (תהילים קמה, ט), נוטעת באדם את האמונה והביטחון כי חייו וכל ענייניו נתונים ביד ד' המרחם ועוזר ומושיע. ואף אם הוא אינו מבין לאשורם את צעדיו עמו, הוא סמוך ובטוח כי "סומך ד' לכל הנופלים" (שם יד).
האמונה הבסיסית הזו כוללת את ההבנה הכללית, כי ד' הוא כל יכול, ו"אשר בידו נפש כל חי" (איוב יב, י). בכל תפילה אנו מציינים כי הוא "קונה הכל" – הכל מידו והכל שלו. "מה אשיב לך והכל שלך. לך שמים אף ארץ לך" (מתוך פיוטי התפילה). אולם בתפילה זו עצמה אנו מקדימים לו תואר נוסף: "אל עליון… קונה הכל". הבסיס לקניין הוא שהוא כל יכול, עליון. מעל המציאות המוגבלת ביכולתה. וכך הגיב ד' לצחוקה של שרה על בשורת הבן בהיותה בת 90: "היפלא מד' דבר?? למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן!". ומשלו חכמים במדרש: "משל לאחד שהיה בידו שתי קפליות. הוליכן אצל נפח, אמר לו: יכול אתה לתקנם לי? אמר לו לבראתן כבתחילה אני יכול, לתקנם לך איני יכול?! – כן כאן, להחזירם לבראתן כבתחילה אני יכול (לברוא אותם מחדש), להחזירם לימי נערותן איני יכול?!" (בראשית רבה וירא מח, יט). אמונה זו נוסכת באדם אופטימיות ותקווה טובה, שתפילותיו עשויות להועיל ברצונו יתברך, ועל פי חכמתו האין סופית.
ויהי רצון שנזכה להיות מאמינים בני מאמינים בהשגחתו הטובה עלינו ועל כל עניינינו, ומתוך כך יזכה ד' אותנו בכל המיטב אשר הוא גונז ומשמר לנו, עד שנשוב ונתקרב אליו לחיותנו, אמן!