פרשת וישלח / מיכל קוברסקי – לנגר הלימוד לע"נ בעלה דרור אליהו בן יוסף לייב

"וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשיו אחיו"

אני חוזר הביתה …שר לו יעקב

אני והגיטרה….- לא בטוח.

אבל הוא חוזר עם שתי נשים – רחל ולאה. עם שתי שפחות – זלפה ובלהה ועם 11 ילדים בלי עין הרע…

וגם רכוש רב עמו – צאן ובקר לרוב! יעקב שולח שליחים לעשיו לבדוק מה איתו.

האם עדיין האיבה מציפה אותו והוא רוצה להרוג אותו? או שמא אהבת אחים מצויה בו.

חלפו 20 שנה מאז יעקב ברח ללבן.

יעקב נמצא במקום מאד נקי, מאד אמיתי, מאד סולח ומקבל – למרות כל הסבל שעבר בגלל עשיו אחיו. אבל אין לו מושג מהן תחושותיו עשיו.

לא בהכרח התום והאצילות של יעקב-מצויים גם בעשיו.

לכן יעקב מתכונן כמו שמתכוננים במצבים של חוסר ודאות.

הוא מכין את עצמו לכל מצב אפשרי.

חז"ל מבארים שיעקב הכין את עצמו לדורון לתפילה ולמלחמה.

דורון-מתנה.

הוא מכין מתנות לאחיו. הרבה זמן הם לא נפגשו וליעקב רצון להעניק לאחיו משלו.

הוא אוהב אותו למרות הכל.

תפילה – ה' יעזור והכל יעבור בשלום. מי ייתן ואמן…

מלחמה – אם עשיו במקום הלוחמני שלו – אז אין ברירה. צריך להתכונן לגרוע מכל.

ולנו – לימוד גדול יש מהכנה זו של יעקב. כך צריך אדם להכין עצמו כשהולכים אל הלא נודע…

הכל פתוח….  ולכן – הקדם תרופה למכה.

צריך להיות בהיכון – לכל מצב.

ובטרם מגיע עשיו-מגיע שרו של עשיו שנלחם ביעקב. ויעקב-מנצח אותו.

בעקבות זאת שרו של עשיו משנה את שמו של יעקב לישראל!

"כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל"

יש הכרה בעוצמתו של יעקב. לכן משתנה שמו.

לא יעקב על שם אותה אחיזה שאחז יעקב בעקב עשיו ועקב אותו.

אלא שם חדש אשר מעיד על מעמדו של יעקב וצאצאיו ביחס לאחרים.

ישראל ! פעם ראשונה שעולה השם הזה ומאז-זהו שמינו.

שר של האל. שררה ועוצמה כלפי אחרים.

לאחר המפגש עם המלאך-מגיע עשיו בכבודו ובעצמו…

יעקב-בשיקול דעת משולש של דורון תפילה ומלחמה, מתקרב , קד לו קידה ושולח את הילדים

כולם עושים חגיגה שלימה סביב המפגש עם עשיו.

ושואלים המפרשים-האם אין זו התרפסות שאינה במקום ,של יעקב לעשיו??

האם כך צריכים לנהוג אנו עם ישראל-צאצאי יעקב כלפי אומות העולם?

וגם בחיי היומיום-איך צריך לנהוג כלפי אנשים סביבינו שמתנהגים כמו עשיו?

מלמד אותנו יעקב, שבחיים כנראה צריך להיות כמו קנה.

הוא זקוף כל זמן שהתנאים מאפשרים.

אבל יש מצבים שצריך לגלות גמישות וקצת להתכופף. וכששטף המים יעבור-שוב מזדקפים.

"גישת הקנה" מתחברת בהרמוניה נפלאה לשלושת הדברים שיעקב הכין עצמו אליהם.

לדורון-המצב בו צריך להתכופף

למלחמה-המצב בו שבים לזקיפות קומה

תפילה-המצב התמידי של השלך על ה' יהבך

תקוותינו שה' ינחה אותו בעיצה טובה מתי להתכופף ומתי להזדקף.

"מעשי אבות סימן לבנים…"

מי יתן ונזכה כעם וכיחידים לחיות ברוח תבונתו ותמימותו של יעקב-ישראל אבינו.

וכשמה של הפרשה-"וישלח"

שנזכה למלא את שליחותינו בעולם ולהיות בשליחות חיובית-תמיד!!!

מתוך נאמנות לרוח ישראל-סבא….

שבת מבורכה

בשורות טובות לכל יושבי תבל !!

מיכל