פרשת ראה – מיכל קוברסקי – לנגר הלימוד לע"נ בעלה דרור אליהו בן יוסף לייב

בס"ד

שבת ראש חודש אלול….

חודש של חשבון נפש, לקראת חגי תשרי-ראש השנה ויום כיפור, קול השופר יתחיל להרטיט את ליבנו….

ונתחיל קצת לפשפש במעשינו.

באיזו התאמה נפלאה מתחברת לנו הפרשה של השבת – פרשת ראה

"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" כך מתחילה הפרשה,

כן-שתי אפשרויות ניתנות לנו: האחת-ברכה והשניה-קללה

וממשיכה הפרשה: "את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום

והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלוקיכם וסרתם מן הדרך אשר אנוכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלוקים אחרים אשר לא ידעתם".

בחשבון הנפש שלנו אנו בוחנים את מעשינו בודקים את הקורה לנו, מנסים להבין את דרכי ה' . מה רבש"ע רוצה מאיתנו בהרבה דברים שקורים לנו.

ואנחנו בודקים את עצמנו בתוך הדברים-מה החלק שלנו במה שקורה לנו ולאן ננתב את הדברים.

פעמים רבות אנחנו רוצים להיות טובים – טובים יותר, אמיתיים כמה שיותר, רוצים לעשות טוב וישר אבל לא ממש יודעים איך?

התורה לא רק מציינת שיש טוב ורע אלא גם מבהירה לנו מהו הטוב האמיתי ומהו הרע האמיתי.

יש הגדרה מאד ברורה מהי הברכה ומהי הקללה. איך להיות טוב וישר.

ההליכה בדרך התורה כמו שהקב"ה ציוה אותנו-היא הברכה, חיים של תורה חיים של קיום מצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו זו הברכה שיכולה להיות לנו. אלה הם החיים שנתברך מהם. אלה החיים הטובים והמבורכים לפרט ולכלל.

אחרי ארבעה חומשים כבר התוודענו היטב לאמת שבתורה, לטוהר המידות שיש בה ולחברה המתוקנת שיכולה להיות אם חיים ע"פ הכתוב בתורה.

והקללה-היא כאשר הולכים בדרכים אחרות, אחרי אלוהים אחרים, לאו דווקא עבודת אלילים, גם השתעבדות לכסף-זה סוג של עבודה זרה, השתעבדות לעבודה, השתעבדות למעמד חברתי, כל דבר שיש בו מסממני ההתמכרות הוא בעייתי.

ניתן לומר שייתכן מצב שגם יהודי שנחשב ליהודי שומר תורה ומצוות הוא עובד עבודה זרה….

הבחירה בידינו, יש לנו בחירה חופשית לבחור בדרך בה נלך, יש לנו בחירה חופשית להחליט מהו היעד שנציב ב G.P.S  האישי שלנו, לאן נכוונן את עצמנו?

הבחירה שלנו בין חיי ברכה לבין חיי קללה לא תמיד ברור לנו מהו הטוב ומהו הרע ואז…. הנפילות רבות

אבל אל ייאוש-כמו רומזת לנו הלבנה בהתחדשה בראש חודש.

יש אור, יש העדר, אבל תמיד יש מצב של התחדשות האור.

כמה טוב לדעת שהדברים בידינו ובשליטתנו, הבחירה שלנו!!

הפרשה ממשיכה בנושא של ההתמודדות המצופה מעם ישראל עם כניסתו לארץ-עם העמים עובדי האלילים המצויים סביבם.

הזהירות מעבודת אלילים המצויה בשפע אצל העמים סביבם והזהירות מנביאי שקר ומסיתים שעלולים להתפתות לעמים מסביב ולהיות גורם מתסיס ומקלקל בעם, והפיתוי גדול ויש סכנה שהאנשים שיושפעו לרעה, גם ישפיעו לרעה וצריך להיזהר מהם מאד.

כי לפעמים יש להם את כל ההוכחות כמה הם צודקים וקל מאד ליפול ברשתם.

והפרשה ממשיכה בפרק י"ד: "בנים אתם לה' אלוקיכם… כי עם קדוש אתה לה'… ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה"

איזה יופי של התייחסות יש לעם ישראל מהקב"ה.

ראשית-בנים אתם! יחס של אב ובן, מה יותר קרוב מיחס כזה? אין מישהו בעולם שאתה מרגיש יותר רגש חזק מהורות, "אתה בליבי…. על אור עיני שמור אלוקים", כן הילדים שלנו הם אור עינינו-

כמה רגשות עמוקים נלווים לקשר הזה.

לכן נשקיע בהם את נשמתנו ונייחל לכך שילכו בדרך הטובה ביותר עבורם לפי ראות עינינו מתוך הבנה עמוקה לצרכיהם, כן-זה הקשר בין ה' לעם ישראל, אנחנו בניו והוא אבינו.

אם נבין שזה הקשר בינינו, נבין את הצפייה של הקב"ה מאיתנו שנהיה "עם קדוש", עם שמקדש את שמו של ה' בחייו ובמותו, מתוך כך נגיע לתיאור השלישי שבפסוק-עם סגולה!

עַם עִם סגולות מיוחדות, עם שמסתגל לכל מצב כי התורה יש בה מענה לכל סיטואציה בחיים, עם מיוחד מכל העמים-אור לגויים.

אם נלך ע"פ האור, המגדלור שהקב"ה נתן לנו, נזכה גם להפיץ אור גדול לעמים סביבנו.

(כמובן אחרי שהאור יאיר לנו….)

"אז תשמרו על עצמכם…" אומר לנו אבינו שבשמים ואז נגיע לייעוד היהודי שלנו.

מעם קדוש נדרשת גם הקפדה על מה שהוא אוכל, כמו שהפרשה ממשיכה ומפרטת מה מותר לאכול ומה לא.

עם קדוש גם דואג לכל חלקי העם-גם לאלה שגורלם לא שפר עליהם, כמו שמופיע במצווה בפרק י"ד פסוק כ"ב: "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה… ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עימך… והגר היתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו, למען יברכך ה' אלוקיך בכל מעשה ידיך אשר תעשה".

האדם היהודי נדרש לצאת מהאנוכיות וללמוד לחלוק עם אחרים, תן גם למי שאין לו.

התורה מחייבת את בעל השדה לתת מעשר ממה שיש לו –למי שאין לו, זוהי חברה מתוקנת שדואגת לכולם והדאגה היא לא רק שיהיה לו אוכל אלא: "ואכלו וישבעו"!! תן לו לשובע, נתינה מכל הלב ולא כדי לצאת ידי חובה.

"לתת את הנשמה ואת הלב, לתת כשאתה אוהב" ובוודאי למי שאתה אוהב, זוהי הבחירה בברכה – שבה פתחה הפרשה.

והפרשה ממשיכה עם עוד מצוות בעלות משמעות חברתית: שמיטה-שבה הכל הופך להיות הפקר ושייך לכולם, מצוות צדקה לאביונים, דאגה אינסופית לכל מי שזקוק לכך, עם סגולה אמיתי!!

 

שבת שלום וחודש טוב ומבורך!

בבחירה טובה

בברכה טובה

באכילה טובה

בסגולה טובה

ורק טובה וברכה

עד-בלי-די!!!

 

מיכל

 

 

התגובות סגורות