פרשת שמות / אבי רט

תרגיעו !
משהו לא טוב מתרחש בשיח הישראלי בימים האחרונים. משהו שיצא מכלל כל פרופורציה.
זה שאנחנו חברה מגוונת ומקוטבת- זה לא חדש. זה שיש כאן מתח חברתי בטחוני ודתי מובנה- גם זה לא חדש. אלו דברים שאנחנו חיים איתם כבר 68 שנים במדינה.
אבל בימים האחרונים- מתפתחת פה מציאות חדשה ושפה חדשה.
פתאום כמו מילה שניה היא נאצי. כל השוואה היא לא פחות ולא יותר לקלגסים הגרמניים. כל דימוי הוא לגטו. כל הקבלה היא למחנות השמדה.
יש פה אנשים שבלהט הוויכוחים הנוקבים והלגיטימיים על עניינים חשובים שברומה של התנהלות חברתית וציבורית ,איבדו כל פרופורציה ובכלל לא משנה אם זה מימין לשמאל או משמאל לימין.
כל אלו שנושאים את שם השואה לשווא, ודואגים בכל משפט שני שלהם להכניס ביטויים משפת השואה- הם שותפים לא רק לזילות של השואה, אלא גם להכחשת השואה.
אפשר לא להסכים עם בר פלוגתא אקדמי או פוליטי. אפשר לבקר התנהלות והתנהגות של כוחות הביטחון למיניהם וסוגיהם, אפשר לחשוב שמעשים או דיבורים מסוימים הם מסוכנים, אבל מכאן ועד לשימוש זול בשפת דימויים מעולם השואה- הדרך ארוכה ומסוכנת.
אם שפת הדיון הציבורי ואינטרנטי שלנו תהיה כזו שכל בר פלוגתא שאיננו מסכים עימו הוא ניאו נאצי, וכל שוטר הוא קלגס, וכל בית מעצר הוא מחנה השמדה- אז באמת אפשר לסגור את הבאסטה.
חברים יקרים- תרגיעו.
יש לנו במדינה 95 אחוז של אזרחים מסורים, נאמנים, אוהבים ואחראים, העושים מלאכתם נאמנה, ואזרחותם מופתית.
ויש כאן 5 אחוז של אנשים מזרמים שונים וממקצועות שונים ומרקעים שונים, שהצד השווה ביניהם הוא ששנאתם אומנותם. הם זקוקים לשנאה כמו לחמצן. הם ניזונים ממנה, ומבחינתם- שיישרף המועדון.
זה בדיוק הזמן לאחריות. לקחת אוויר , לנשום עמוק, לספור עד מאה לפני שממהרים לשלוח מילים לחלל האוויר או לרשתות החברתיות. זה הזמן להרגיע ולמתן את השיח. להתווכח מתוך כבוד. לחלוק מתוך אחריות ותחושת ערבות הדדית. להפנים בפעם המי יודע כמה, שאם לא נקלוט ונטמיע בכל נים בנימי נפשנו שאנחנו כולנו, כולנו, כולנו, תלויים אחד בשני, אז חלילה האויב יעשה כל מאמץ שנהיה חלילה תלויים אחד ליד השני.
אין מקום לשפת השואה בשיח הישראלי, ומי שיעשה בה שימוש תדיר שותף להכחשתה.
ימים מתוחים שכאלה- הם בדיוק הזמן בו כל אחד ואחת מאיתנו מגלים אחריות, לוקחים מנהיגות כל אחד בסביבתו- ומרגיעים את השיח המתלהם ואת גובה הלהבות שיצאו מכל פרופורציה ומאיימות לכלות את כולנו. כולנו.