דור בא. שרה ואברהם שהחלו את המסע הישראלי בהיסטוריה מפנים את מקומם לדור ההמשך – יצחק ורבקה. וגם אלו – זוג אבותינו השניים – מלאים הם תודעת אחריות להמשך הדורות. זאת, מתוך ידיעה של הצורך להמשך את הדרך, ולהובלת וקידום המהלך הבא. "עד שלא השקיע הקדוש ברוך הוא שמשה של שרה הזריח שמשה של רבקה, בתחילה -'הנה ילדה מלכה גם היא בנים', ואח"כ –'ויהיו חיי שרה מאה שנה'" (בראשית רבה נח, ב).
הצורך האנושי לילודה, ובפרט, הצורך הנפשי לאשה להיות לאימא, ירושה היא מחווה – האישה הראשונה באנושות – שהייתה "אם כל חי".
באבותינו ואמותינו התווסף הממד של הצורך להמשיך את דרך ד' בעולם, אותה החלו לפרסם ולהפיץ אברהם ושרה. "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ד' לעשות צדקה ומשפט" (בראשית יח, יט).
וכך בכל דור ודור מניעים אותם כוחות – במודע ובתת-מודע – כל איש ואשה לפרות ולרבות. כך שמלבד הציווי האלוקי "פרו ורבו", ישנה הברכה הטבעית והרצון האנושי הבסיסי להמשכיות. במהלך הדורות איבד ישראל רבבות-רבבות מבניו ובנותיו בעקבות התנכלויות ושמדות שעבר בגלות המרה והארוכה, ובפרט בסוף הגלות -בשואה האיומה. ועל כן, ישנה תוספת חשיבות לעסוק בפריה ורביה ולא להניח מצווה זו גם אחר קיומה ההלכתי הפורמלי. "היו לך בנים בנערותך קח לך אישה בזקנותך והעמיד בנים! וממי אתה למד? מאברהם שהיו לו בנים בנערותו ולקח אשה בזקנותו והעמיד בנים" (ילקוט שמעוני תורה פרשת חיי שרה רמז קב).
פסקו רבותינו: "אף על פי שקיים אדם פריה ורביה, הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח – שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאלו בנה עולם. אלא שזו כעין הידור מצוה ומנהג דרך ארץ, ואם יש איזה עיכוב בדבר אין כופים אותו לכך" (ערוך השולחן אבן העזר א).
על כל אחד לעשות כמיטב יכולתו, ואף להותיר בצד שיקולים משיקולים שונים, כדי לגרום לקיום והתרבות גדולה במשפחתו ובעם ישראל, וללא דיחוי. בכך הוא שותף לברכת ד' לאברהם: "והפרתי אותך במאד מאד ונתתיך לגויים ומלכים ממך יצאו" (בראשית יז, ו).
הדרך הבסיסית והמובחרת היא כמובן, הילודה הברוכה והרחבת המשפחות. זאת מתוך דחיית צרכים אחרים שהם בבחינת מותרות ואף מקצת הדברים החיוניים יותר. לדחות שיקולי ממון, קריירה, פניות וקושי טכני בגידול רוב ילדים. להשתדל בדרך כל הארץ, להתפלל על כך אם יש עיכוב, ולהשקיע כוחות וממון למען זה. ובעניין התפילה יש לזכור את דברי רבותינו, הנלמד גם הוא מאברהם ושרה: "מנין זה שאמרו חכמים: 'כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה'? אמר לו, שכתוב: 'וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו'. אמר לו: אתה אמרת משם, ואני אומר מכאן: 'ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו, וכתוב מיד אחריו: 'וה' פקד את שרה כאשר אמר' וגו' – כאשר אמר אברהם אל אבימלך" (בבא קמא צב, א). דרך מופלאה נוספת, בה עמותת "טלי ביד רמה" מאפשרת לכל אחד להיות שותף במצווה גדולה זו, הוא בהרמת תרומה למטרת הוספת חיים לעולם בסיוע כספי ונפשי לזוגות נשואים לממש את מאווים ורצונם הטבעי והטוב לזכות בפרי בטן.
יהי רצון שד' יזכה אותנו ויקוים בנו מקרא שכתוב: "יוסף ד' עליכם, עליכם ועל בניכם. ברוכים אתם לד' עושה שמים וארץ" (תהילים קטו, יד-טו), ומקרא שכתוב: 'יוסף ד' עליכם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם'" (דברים י, יא), והכל מתוך בריאות ושמחה תמיד, אמן!