כללי

בס"ד אחד מהשירים המפורסמים ביותר הוא: "הָבָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה, הָבָה נְרַנְּנָה, עוּרוּ אַחִים בְּלֵב שָׂמֵחַ." השיר הזה, שכבר קרוב למאה

בס"ד ישנם סוגים שונים של מלחמות בעולם. יש מלחמות על רקע כלכלי, ויש על רקע פוליטי, יש מלחמות הנובעות מאגו

בס"ד חָכְמַת לֵב פעם אחר פעם , ובמיוחד סביב הפרשיות העוסקות במשכן מופיע הביטוי הייחודי 'חָכְמַת לֵב': "וְכֹל אִישׁ חֲכַם

בס"ד דמעותיה וצערה של אם שכולה יהודייה, אינן כדמעותיה וצערה של אם רוצח ומחבל, המשסף וטובח נשים ועוללים. דמעותיה של

תרגיעו ! משהו לא טוב מתרחש בשיח הישראלי בימים האחרונים. משהו שיצא מכלל כל פרופורציה. זה שאנחנו חברה מגוונת ומקוטבת-

כי רגע באפו של הלייק חיים ברצונו של השיתוף בלי קשר לפרשיה תורנית עתירת כותרות ורייטינג כזו או אחרת- אם

בס"ד יום הקדיש והעיוורון הכללי בקושי יצאנו מחנוכה, והנה בשבוע הבא אנו נתקלים בעוד תאריך מיוחד על לוח השנה העברי-

 נִקְבְּצוּ עָלַי  כשם שדברים שרואים משם לא רואים מכאן, כך גם דברים שרואים לאורו של נר חנוכה הדקיק, לא תמיד

"וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשיו אחיו" אני חוזר הביתה …שר לו יעקב אני והגיטרה….- לא בטוח. אבל הוא חוזר